<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<!-- generator="FeedCreator 1.7.2" -->
<rdf:RDF
	xmlns="http://purl.org/rss/1.0/"
	xmlns:rdf="http://www.w3.org/1999/02/22-rdf-syntax-ns#"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/">
	<channel rdf:about="http://www.israel-medical.com">
		<title>Joomla! powered Site</title>
		<description>Joomla! site syndication</description>
		<link>http://www.israel-medical.com</link>
		<image rdf:resource="http://www.israel-medical.com/images/M_images/joomla_rss.png" />
	   <dc:date>2010-03-10T13:33:10+01:00</dc:date>
		<items>
			<rdf:Seq>
				<rdf:li rdf:resource="http://www.israel-medical.com/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9D.html"/>
			</rdf:Seq>
		</items>
	</channel>
	<image rdf:about="http://www.israel-medical.com/images/M_images/joomla_rss.png">
		<title>Powered by Joomla!</title>
		<link>http://www.israel-medical.com</link>
		<url>http://www.israel-medical.com/images/M_images/joomla_rss.png</url>
	</image>
	<item rdf:about="http://www.israel-medical.com/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9D.html">
		<dc:format>text/html</dc:format>
		<dc:date>2008-04-16T17:17:34+01:00</dc:date>
		<dc:source>http://www.israel-medical.com</dc:source>
		<title>קרישיות יתר של הדם</title>
		<link>http://www.israel-medical.com/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9D.html</link>
		<description>
מנגנון קרישת הדם בגופנו מבוסס על מערכת איזונים ובלמים. כאשר שיווי המשקל בין הגורמים מעוררי הקרישה לגורמים נוגדי הקרישה מתערער, והכף נוטה לטובת הקרישה, קרישת יתר בלתי מבוקרת עלולה להוביל לנטייה לפתח קרישי דם (טרומבוזות), בעיקר בכלי הדם הורידיים. נטייה לקרישיות יתר המתגלה בבדיקת דם במעבדה, נקראת טרומבופיליה. שיעור הטרומבופיליה בישראל, הן התורשתית (גנטית) והן הנרכשת (מתפתחת במהלך החיים) מגיע ל20% מכלל האוכלוסיה. כלומר, לאחד מכל חמישה תושבי מדינת ישראל נטייה ל עודף קרישה  בדם.
(א) נשים בסיכון

שינויים במנגנון קרישת הדם מלווים את הנשים לאורך מרבית חייהן, מאז קבלת הווסת בתחילת גיל ההתבגרות, דרך השינויים הכרוכים בנטילת גלולות למניעת הריון, עבור בתהליך ההריון והלידה, וכלה בגיל המעבר והפסקת הווסת.
1. מניעת הפלות חוזרות

קרישת יתר נחשבת היום לגורם מרכזי להפלות חוזרות.
כ-3%-5% מהנשים בגיל הפוריות לא מסיימות את ההריון וסובלות מהפלות חוזרות ונשנות, עפ י פרופ' בני ברנר, מנהל היחידה לקרישת דם במרכז הרפואי רמב ם בחיפה, שמצא קשר בין קרישת יתר להפלות. התופעה של קרישת יתר, שבעיקרה היא תורשתית ובחלקה נרכשת, מפריעה לזרימת הדם בשליה וכתוצאה מכך העובר לא מתפתח ומת. זה יכול לקרות בכל שלב בהריון, בתחילתו וגם בסופו. מחקר ראשוני שנערך בישראל בקרב נשים עם נטייה להפלות חוזרות ונשנות שסבלו מקרישיות יתר בדם, הראה שטיפול של זריקה אחת עד שתיים ביום במהלך ההריון, של קלקסאן והפארין (מדללי דם), גרם לעלייה משמעותית במספר הלידות.
תוצאות הביניים של המחקר, בהשתתפות 183 נשים הסובלות מקרישיות יתר (טרומבופיליה) ועבר של הפלות חזרות, הראו שהטיפול הצליח בכ-75% מהמקרים, והתינוקות נולדו בריאים ובמשקל נורמלי. שאת לעומת ההריונות הקודמים שעברו אותן נשים ללא טיפול, ואשר הסתיימו ב28% לידות חי.
בעקבות ממצאי המחקר שנעשה בישראל, הפך הטיפול בתרופה נוגדת קרישה, בנשים הסובלות מהפלות חוזרות ובדיקות הדם שלהן מעידות על קרישיות-יתר של הדם, למקובל בכל העולם.

הטיפול בתרופת הקלקסן
הקלקסן, של חברת  אוונטיס פארמה  היא תרופה שנגזרת מהפארין; אולם בניגוד להפארין, משקלו המולקולרי של הקלקסן נמוך והוא לא חוצה את השליה. לכן, נשים הנוטלות אותו ממשיכות בשגרת חייהן, ללא צורך להימצא בבדיקות כמו אחרי נטילת הפרין.  ה'קלקסן' פותר את בעיית הקרישה, הודות להרכבו הכימי המיוחד הוא מתאים גם לטיפול בשנים הרות בלי לפגוע בעובר , מסביר פרופ' ברנר. הטיפול ניתן בזריקה תת-עורית פעם ביום במשך כל ההריון ובתקופת משכב הלידה.
כיום לא קיימת תרופה רשומה נוגדת קרישה הנלקחת דרך הפה ומותרת בהריון.
המצב עשוי להשתנות בעתיד עם כניסתן של תרופות חדשות הנמצאות בשלבים
מתקדמים של מחקר ופיתוח, שאינן עוברות שליה וניטלות בטבליות.
2.קרישיות-יתר, עישון וגלולות &amp;ndash; השילוב המסוכן

רמת הסיכון של נשים הנוטלות גלולות ללקות בקריש דם במוח גבוהה פי 20 מאשר בנשים ללא גלולות.
אם את גם נוטלת גלולות למניעת הריון, גם מעשנת וגם סובלת מקרישיות יתר, הסיכון שתלקי בקריש דם במוח גבוה פי 100-200 לעומת כלל האוכלוסייה.
לא מכבר, בסוף חודש ינואר 2005 נפטרה בבית החולים  רמב ם  חיילת מקריש דם במוח. החיילת הועברה במצב קשה מבית החולים  העמק , אליו פונתה לאחר שהתמוטטה בבסיסה. התברר, כי החיילת נטלה גלולות למניעת הריון ובנוסף היתה מעשנת כבדה. בבדיקות הדם שנערכו במעבדת הקרישה נמצאו שני ליקויים תורשתיים במנגנון הקרישה, אשר תרמו לשילוב המסוכן שהביא להתפתחות קריש הדם הקטלני.
3.איך מאבחנים נטייה לקרישיות יתר?

סדרה של למעלה מ-10 תבחיני מעבדה מאפשרת לזהות את הליקויים הידועים כיום ומתבטאים בקרישיות יתר של הדם.
הבדיקות מבוצעות במעבדות הקרישה בבתי החולים ובקופות החולים בארץ.
לאחרונה נוספה בדיקה חדשה, המאבחנת ברמת רגישות גבוהה פגמים במסלול נוגד הקרישה של חלבון C. הבדיקה נקראת  תבחין חלבון C כללי . מחקר שערכו פרופ' ברנר וד ר גלית שריג, מנהלת מעבדת הקרישה ברמב ם, הראה כי תבחין חלבון C כללי היה לקוי אצל 70% מהנשים שעברו הפלות חוזרות, בהשוואה ל-11% בלבד בקבוצת הביקורת. כמו-כן, כפי שנמצא במחקרם  תבחין לא תקין של חלבון C כללי עשוי לזהות את הנשים המועדות ללקות באירוע טרומבוטי של רקע נטילת הורמונים , מסכמת ד ר שריג.  מאחר שמדובר בבדיקה פשוטה וזולה, שעלותה עשירית מעלות בירור מעבדתי מלא של יתר קרישיות בדם, ניתן לשקול ביצוע הבדיקה לכל הנשים לפני תחילת נטילת גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי תחליפי בגיל המעבר .
(ב) נחיתה רכה
כ-10% מהנוסעים בטיסות (http://www.inflight.co.il) ארוכות מפתחים קרישי דם בוורידי הרגליים, תופעה שעלולה לסכן את חייהם. מחקר חדש מצא שתרופה לדילול הדם יכולה למנוע את התופעה אצל מי שנמצאים בקבוצת סיכון.
בשנה האחרונה גוברת המודעות לתופעה שמכונה 'תסמונת מחלקת התיירים': התפתחות קרישי הדם בוורידי הרגליים העמוקים אצל אנשים שטסים בטיסות ארוכות. הקרישים בדרך כלל נעלמים מאליהם אחרי כמה ימים, אך הם גם עלולים להיסחף לריאות ולגרום למצבים קשים ואף למוות.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה בבריטניה, 10% מהנוסעים מפתחים קרישי דם ברגליים לאחר טיסה ארוכה. רק מקצתם חשים בתופעות כלשהן, כגון התנפחות של הרגל שאינה חולפת, או קוצר נשימה שיכול להעיד על תסחיף ריאתי.
במחקר נוסף שנערך באירופה, בדקו מצבם של אנשים חולי לב, או כאלו שעברו אירוע מוחי, וטסו טיסה של כעשר שעות ויותר. 1/3 מהמשתתפים לא קיבלו טיפול תרופתי מונע, 1/3 קיבלו אספירין ו1/3 קיבלו זריקה עם 40 מ ג אנוקסאפארין (תרופת הקלקסן).
4.8% מהאנשים שלא קיבלו תרופות פיתחו קרישי דם המערכת הורידים העמוקה, ובשני מקרים התפתח קריש דם שטחי. 3.6% מהאנשים שטופלו באספירין פיתחו קרישי דם במערכת הוורידים העמוקה, ובשני מקרים התפתח קריש דם שטחי. לעומת זאת, בקרב הנבדקים שקיבלו קלקסן לא התפתחו קרישי דם במערכת הוורידים העמוקה, והיה רק מקרה אחד של קריש דם שטחי. את ממצאי המחקר סיכם פרופ' ברנר.
לפי הערכה, אלפי אנשים מתים מדי שנה מתסחיפים ריאתיים של קרישי דם שנוצרו בעקבות טיסה ארוכה.  המחקר הראה שאפשר למנוע את אתופעה על-ידי זריקה בודדת לאנשים בסיכון יתר , אומר פרופ' ברנר:  אנשים שנמצאים בסיכון יתר צריכים להתייעץ עם רופא ההאם לרבל טיפול מונע נוסף לפני טיסה ארוכה .

איך ניתן למזער את הסיכון ללקות בתסמונת הנוסעים?

* לקום מדי שעתיים ולהתהלך במעברים
* לבצע מספר תרגילים: התמתחות, ניעור הרגליים והידיים, ביצוע תרגילי דריכה במקום או תנועות סיבוביות של כפות הרגליים למשך מספר דקות בכל שעת טיסה
* להרבות בשתיית מים
* להמנע משתיים אלכוהול

מי נכלל בקבוצות הסיכון?

בקבוצת הסיכון להתפתחות קרישי דם בטיסה נמצאים: נשים שילדו לאחרונה; נשים שמקבלות טיפול הורמונלי חלופי; אנשים שעברו לאחרונה ניתוח או אירוע מוחי; אנשים עם נטייה מולדת לטרומבוזיס (פקקת) או עם היסטוריה משפחתית של המחלה.
מחלקת הבריאות בממשלת בריטניה פירסמה בשבוע שעבר הנחיה למי שנכללים בקבוצת הסיכון , לפיה עליהם להיבדק לפני טיסה ואף נסיעה שמחייבות ישיבה ממושכת.
בנוסף, לנשים הרות ולמי שנוטלות גלולות למניעת הריון מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי הסיכונים הבריאותיים שיש בטיסה ממושכת.
אז שתהיה לכם טיסה נעימה!
 </description>
	</item>
</rdf:RDF>
