|
רבים מכם יופתעו בודאי לנוכח הנתון הבא: 400,000 איש בישראל סובלים מתופעות הנגרמות כתוצאה מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית. תופעות אלו עשויות לכלול שינה בלתי רציפה; התעוררות מספר פעמים בלילה מתוך צורך להטיל שתן,זרימת שתן מקוטעת ,טפטוף בסוף הטלת השתן לעיתים תחושת כאב בעת מתן שתן; ירידה בתפקוד המיני; ופגיעה בשגרת היום, עקב הצורך לצאת תכופות לשירותים באמצע מפגשים חברתיים, נסיעות, טיולים וכדומה.
הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית נקראת בלעז Benign Prostatic Hyperplasia, או בקיצור BPH. הפרעה זו קשורה במישרין לגיל האדם, והיא מהווה את הסיבה השכיחה ביותר להפרעות שתן אצל גברים בגיל מבוגר. השינויים המובילים לתופעה זו מתחילים כבר בעשור השלישי לחייו של האדם, אך ברוב המקרים יחוש הגבר קושי במתן שתן רק בסביבות גיל 50, כאשר כ-90% מכלל הגברים בגיל 70-90 יסבלו מתסמינים שקשורים בהפרעה זו. המשמעות של הגדלה שפירה של הערמונית היא צמיחה של רקמה בחלק המרכזי של בלוטת הערמונית, סביב השופכה. אותה הרקמה תופחת וחוסמת בהדרגה את מוצא שלפוחית השתן ואת החלק העליון של השופכה, כלומר – מדובר למעשה בהתרבות יתר של תאים שפירים בבלוטת הערמונית, הגורמת זיהומים חוזרים, עצירת שתן ופגיעה בשלפוחית השתן ובכליות. ללא טיפול עלולות להיגרם אי-ספיקת כליות והפרעה בתפקוד כיס השתן, אולם הגדלה משמעותית שכזו פוגעת רק בכ-5% מהסובלים מהבעיה – קשישים בעיקר. 85% מבין הגברים בגילאי 75 ומעלה, 70% מהגברים בגילאים 65-85 ו-55% מהגברים בגילאי 55-65 ומטה סובלים מההפרעה. על-פי הערכות הקרן האמריקאית למחלות אורולוגיות, למעלה ממחצית הגברים בני 50 ומעלה הנם בעלי בלוטת ערמונית מוגדלת, אולם רק 30% מהם מאובחנים. בישראל, מתוך כ-250 אלף מטופלים פוטנציאליים, רק כ-30,000 מטופלים בפועל.
הסיבות להיווצרות הגדלה שפירה של הערמונית
קיימים מספר הסברים אפשריים באשר לסיבה להיווצרות הפרעת ה-BPH. ראשית, נטען כי התהליך מתחיל כתגובה להשפעת הגיל על הטסטוסטרון – ידוע כי פעמים רבות ריכוז הטסטוסטרון בדמם של גברים מבוגרים הוא נמוך מהרגיל, וכמוהו גם ריכוז הדיהידרוטסטוסטרון, אשר נוצר מטסטוסטרון בתאי הערמונית ומהווה את ההורמון הפעיל יותר בערמונית. בנוסף, במצב של הגדלה שפירה של הערמונית ניתן למצוא פעמים רבות ריכוז גבוה מהרגיל של קולטנים לאנדרוגן, אשר משפיעים לבסוף על פעילות התאים ומונעים את תמותתם. לאסטרוגן גם כן השפעה על ההפרעה – ריכוז האסטרוגן בדמו של הגבר עולה עם הגיל ויתכן שהוא משפיע על צמיחת הרקמה (הוכחות לכך נמצאו בבעלי-חיים אך לא בבני-אדם). קיימים גם חומרים גורמי גדילה המופרשים על-ידי תאים בערמונית, והמשפיעים על צמיחה מוגברת של תאים וכלי דם הקשורים בהגדלת הערמונית. בנוסף לכל אלה, קיימים גורמי סיכון דוגמת היסטוריה משפחתית, הרגלי תזונה ואורח חיים, אשר יתכן שיש להם השפעה על הסיכוי לסבול מהגדלה שפירה של הערמונית.
הפיזיולוגיה של הערמונית
הפרוסטטה (בלוטת הערמונית) היא חלק ממערכת המין הגברית. זהו איבר קטן בעל צורת ערמון, הממוקם בדיוק מתחת לשלפוחית השתן של הגבר, מכיל את נוזל הזרע ומקיף את צינור השתן. הבלוטה מכילה כ-70% רקמה בלוטית וכ-30% רקמה סיבית שרירית.
הגדלה שפירה של הפרוסטטה, לכיוון צינור השתן, תגרום להתפתחות חסימה הדרגתית של דרכי השתן התחתונות (בעוד שסרטן הערמונית מתפתח באזור ההיקפי של השלפוחית). שלפוחית השתן מנסה 'להתגבר' על החסימה בשופכה על-ידי פעילות יתר עם דחף מוגבר להשתנה, התאמצות בהשתנה וחוסר התרוקנות מלאה. תוצאה של חסימה קשה בערמונית עשויה להיות אי-ספיקה של השלפוחית וירידה בכושר ההתכווצות, הגורמת לירידה בעוצמת הזרימה, לזרם מקוטע ולשארית שתן גדולה לאחר התרוקנות. במצב של BPH יכול החלק המרכזי של הבלוטה לגדול עד לכדי יותר מ-50% מנפח הבלוטה, אך למרות זאת לא נמצא קשר מובהק בין גודל הערמונית למידת החסימה. יש לציין, כי החסימה אינה נובעת רק כתוצאה מלחץ סטאטי על השופכה, אלא גם מהטונוס של סיבי השריר החלק המרכיבים כמחצית מנפח רקמת הערמונית.
פרוסטטה
הסימפטומים המאפיינים הגדלה של בלוטת הערמונית:
* חסימת שתן – ירידה בעוצמתו של זרם השתן, הססנות (קושי להתחיל במתן שתן), טפטוף (קושי בסיום זרימת שתן) ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר ריקונה.
* גריות יתר של שלפוחית השתן – כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן. בהחמרה של ה-BPH תתכן תופעה של נוקטוריה – יקיצה במהלך הלילה להטלת שתן וחוסר יכולת להתאפק ולמנוע מתן שתן.
במקרים כאלה על החולה לגשת לרופא המשפחה או לאורולוג, ולבצע בדיקות לצורך אבחון. ראשית, יערוך הרופא בדיקה גופנית: מישוש בטן תחתונה וכן בדיקה רקטאלית. יתכן שהרופא ייתן לחולה שאלון למילוי עצמי, לבדיקת תסמיני ה-BPH. בנוסף תילקחנה דגימות שתן – בעיקר בכדי לשלול זיהום ולבדוק תפקודי כליה ואלקטרוליטים, ויתכן שתבוצענה בדיקות נוספות.
|